מאמרים דומים

הירשמו לניוזלטר שלנו

חדשות הקריות ברשת

"הליכוד איבד את דרכו"

כמו שרי ה"ליכוד" לשעבר, בני בגין, מיקי איתן, רוני מילוא ולימור לבנת, ויו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון, גם דן מרידור, שהיה אחד מנסיכי ה"ליכוד", תוקף בחריפות את המפלגה עליה גדל, שהפכה לקיצונית.
מרידור (72), שהיה בעבר מזכיר הממשלה בימי בגין ושמיר, ולאחר מכן שימש שר משפטים וסגן ראש הממשלה, נדחק למקום לא ריאלי לקראת הבחירות לכנסת ה-19, ולאחר מכן הודיע, שלא יצביע ל"ליכוד".
בריאיון ל"חדשות הקריות", מסביר מרידור למה ה"ליכוד" כבר אינו הבית הפוליטי שלו, חושש מאוד מכירסום הדמוקרטיה, יוצא נגד השיח המכוער ברשתות החברתיות ואינו מבין איך אף אחד ב"ליכוד" לא יוצא נגד נתניהו

מרידור: שימש מזכיר הממשלה, סגן ראש ממשלה, שר המשפטים ויו"ר ועדת חוץ וביטחון. חרד מהניסיון של הליכוד החדש לפגוע בדמוקרטיה, בסמלי השילטון ובמערכת המשפטית. מתגעגע לימי הזוהר של הליכוד בראשות בגין ושמיר
יום ראשון ספטמבר 22, 2019
אבי שני

במשך לא מעט שנים היה דן מרידור, אחד האנשים הקרובים ביותר לראשי הממשלה הראשונים מטעם ה"ליכוד", מנחם בגין ויצחק שמיר. הוא היה שם בעת הקמת ה"ליכוד" ובשנים בהן המפלגה כבשה את השילטון, נחשב לאחד מ"נסיכי" המפלגה, יחד עם אנשים כבני בגין, אהוד אולמרט ורובי ריבלין. אלא שהיום מביט מרידור בעיניים כלות על ה"ליכוד" החדש, אותה מפלגה שהיום אין בה מקום לאנשים שקולים כמותו.
"הדרך הנוכחית של הליכוד הפוכה מאותה מפלגה בה הייתי לפני שנים", אומר מרידור, שנמנה על לא מעט בכירים לשעבר ב"ליכוד", שהודיעו כי לא הצביעו למפלגה בבחירות האחרונות בשבוע שעבר. לא פחות מ-5 שרים לשעבר ב"ליכוד" (בני בגין, מיקי איתן, רוני מילוא, לימור לבנת ומרידור) וכן יו"ר כנסת לשעבר (דן תיכון), אמרו לפני הבחירות, כי דרכו הנוכחית של ה"ליכוד" אינה דרכם.
מרידור (72), יליד ירושלים, נשוי לליאורה ואב ל-4, הינו בנו הבכור של אליהו מרידור, מראשי האצ"ל, לימים חבר כנסת מטעם תנועת החירות וגח"ל. את שירותו הצבאי עשה בחיל השיריון, לחם במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים נפצע בידו במהלך שירותו בסיני. לאחר שיחרורו סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים ב"אוניברסיטה העברית" והוסמך כעורך דין.
את טבילת האש הפוליטית שלו עשה מרידור, עת שימש מזכיר הממשלה בין השנים 1984-1982, במהלך כהונתם של ראשי הממשלה דאז, מנחם בגין ויצחק שמיר. בשנת 84' נבחר לכנסת, ועם הזמן כיהן כשר משפטים, הן בממשלת האחדות והן בממשלה הצרה שהקים שמיר.
בממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו, בשנת 96', מונה לשר האוצר, אלא שהתפטר כעבור שנה על רקע חילוקי דיעות מקצועיים. בסוף כהונתה של הכנסת ה-14 פרש מרידור מה"ליכוד" וחבר ליצחק מרדכי, רוני מילוא ואמנון ליפקין-שחק, כמייסדים של מפלגת "המרכז", מטעמה נבחר לכנסת ה-15, אז כיהן כיו"ר וועדת החוץ והביטחון. בממשלתו הראשונה של אריאל שרון, שימש שר בלי תיק והיה הממונה בפועל על קהילת המודיעין.
בתחילת שנות ה-2000, פרש מרידור מהחיים הפוליטיים וחזר לעסוק בעריכת דין. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 הביע מרידור תמיכה במפלגת "קדימה", ושמו עלה כמועמד לשופט בבית המשפט העליון בימי כהונתה של ציפי ליבני כשרת המשפטים.
בנובמבר 2008 הודיע מרידור על חזרתו ל"ליכוד" ועל התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגה, לקראת הבחירות לכנסת ה-18. בבחירות המקדימות של ה"ליכוד", הגיע מרידור למקום ה-17 ונבחר לכנסת. במרץ 2009 הושבע לסגן ראש הממשלה ושר המופקד על שירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית. בבחירות הפנימיות שהתקיימו לקראת הבחירות לכנסת ה-19, נבחר מרידור במקום לא ריאלי. לקראת הבחירות לכנסת ה-20, בשנת 2015, הודיע, שלא יצביע ל"ליכוד" בראשות נתניהו. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הודיע, כי יתמוך ברשימת "כחול לבן" ובבני גנץ לראשות הממשלה, תוך שיצא בביקורת חריפה על ה"ליכוד" ונתניהו.
"הליכוד של היום הוא ההיפך הגמור ממה שהיה בעבר. זו היתה מפלגה ממלכתית, שדאגה לשילטון החוק, בדיוק ההיפך מהיום", פותח מרידור. "מנחם בגין הקים את הליכוד והוא שנתן לו את אופיו המיוחד. זו היתה תנועה לאומית, כשהעניין היהודי במרכזה, אבל היא גם היתה תנועה ליברלית ודמוקרטית. היום העניין הליברלי משני ב'ליכוד', אם הוא בכלל קיים. בגין הוא שדרש שיהיה לנו בית משפט עליון, שתהיה לו הסמכות לבטל חקיקה הפוגעת בזכויות האזרח. כשר משפטים מטעם ה'ליכוד', זכיתי להעביר חוקי יסוד, המגינים על זכויות האדם. ה'ליכוד' תמיד הגן על בית המשפט העליון, תוך הקפדה על שיוויון זכויות ועליונות משפטית. לצערי, ב'ליכוד' כבר לא מאמינים בערכים הללו. היום זו תנועה עם מאפיינים לאומניים, עם תחושת עליונות וזילזול כלפיי אנשים אחרים ודיעות אחרות. ה'ליכוד' השתנה מאוד. מספיק להזכיר, כי ממשלת ה'ליכוד' היתה זו שפעלה בזמנו להוצאת תנועת 'כך' של כהנא, אל מחוץ לחוק, ואילו היום לראש הממשלה יש ציר עם יורשיו של כהנא, והוא פועל לטובתם".

מרידור ובגין: שייכים לדור הנסיכים של הליכוד, שכבש את המפלגה בשנות ה-70 וה-80, עם עלייתו של מנחם בגין לשילטון. היום כבר אין מקום בליכוד לאנשים שקולים ופרגמטיים כמוהם. שניהם העדיפו להצביע למפלגות אחרות בבחירות האחרונות, בגלל סלידתם מנתניהו והליכוד החדש

מה בגין ושמיר, עימם עבדת צמוד, היו אומרים על מה שקורה היום ב"ליכוד"?
איני רוצה לדבר בשמם. יחד עם זאת, תורתם ידועה, וגם מה שהם עשו ידוע לכולם. בגין היה גדול הדמוקרטים בישראל, הוא עשה הכל כדי למנוע מלחמת אחים, אושש את הדמוקרטיה ועשה שלום עם מצרים, תוך ויתור על סיני. זו מורשת שאף אחד אחר היום לא יכול להשאיר אחריו. שמיר, ממפקדי הלח"י, היה לוחם וגם אדם הגון. שניהם היו מאוד צנועים, רחוק ממה שקורה היום. ושניהם היו מנהיגים, שקבעו מדיניות על פי עמדותיהם ולא על פי סקרים. הם לא נתנו לציבור את מה שהוא רוצה, אלא מה שהם חשבו שנכון לעשות, גם אם זה לא היה פופולרי. הם הובילו ציבור ולא הובלו. זו מנהיגות אמיתית,
נראה, שהיום אין מנהיגות ב"ליכוד"?
היום אין מנהיגים. המדיניות נקבעת על פי סקרים, וזה מוביל להליכה אחר היצרים הנמוכים ביותר. אם בגין היה שואל את הציבור, האם לוותר על סיני לטובת הסכם שלום, הרוב היה נגד, אבל בגין לא חי מסקרים, הוא היה מנהיג שקיבל החלטות, חלקן קשות, מכיוון שראה את טובת המדינה ולא את טובתו האישית.
הדמוקרטיה בישראל נמצאת בסכנה?
הדמוקרטיה היא שילטון הרוב, אבל הריבונות לא שייכת לאלוהים ולמשפחת המלוכה, אלא לתושבים שבוחרים את מנהיגיהם. אני לא מכיר דיקטטור שאין לו רוב. בדמוקרטיה ברור מה אסור לרוב לעשות, ברור אילו זכויות הרוב לא יכול לקחת לעצמו. האם יכול להיות מצב, בו הרוב יחליט שערבים לא יצביעו או שקולם של תושבים מסוימים יהיה שווה יותר מקולם של אחרים? האם יכול להיות מצב, בו הרוב יחליט אם אדם אשם או לא אשם בפשע, ולא בית המשפט? זו לא דמוקרטיה.
אין זה תפקידו של הרוב להגן על המיעוט, אלא תפקידו של בית המשפט, והוא אכן עשה זאת בעבר אל מול שרירות לב שילטונית. בית המשפט היה אקטיביסט מול בן גוריון, שהיה שליט חזק, כולל בנושאי ביטחון וזכויות אזרח. יש דוגמאות למכביר של התערבות בית המשפט בנושאים מהותיים, בראשית ימי המדינה, בנושאים שעיצבו את פניה. בית המשפט לא נוהר אחר רוב שמתלהם נגד המיעוט, כמו שעושים לחברי הקהילה הלהט"בית, הדרוזים או הערבים. לכן, לבית המשפט יש תפקיד כל כך חשוב. במהלך השנים התפתחה בישראל דמוקרטיה לתפארת, למרות תנאים קשים ומצב ביטחוני רגיש, ואילו היום יש התקפה מרוכזת על בית המשפט ועל זכויותיו. המתנגדים לבית המשפט אומרים: "תנו לנו למשול". האם זו המהות? שילטון בלי מיצרים זה לא דמוקרטיה. בעבר היו מחלוקות אידיאולוגיות קשות בין מפא"י ובין ה"ליכוד", אבל מעולם לא היה ויכוח על שילטון החוק. חברה יכולה להתקיים כאשר יש הסכמה על כללי המשחק. כאשר הערכים הללו מותקפים, נדלקת נורה אדומה וצריך להגן על הציונות האמיתית, ציונות שלא שוללת זכויות של אחרים. לא ייתכן, שתהיה התקפה על בית המשפט העליון, המפכ"ל, הפרקליטות, התקשורת ומי לא.
נתניהו יכול להמשיך לכהן בתפקידו תחת כתב אישום?
תלוי על מה כתב האישום. החוק אומר, שראש ממשלה לא חייב להתפטר אם הוגש נגדו כתב אישום. יש הבדל אם הוגש כתב אישום מכיוון שנסע 110 קמ"ש במקום 100 קמ"ש, או אם הוגש נגדו כתב אישום על עבירות חמורות מאוד, כמו שוחד. כשמדובר בשוחד, חייבים לבדוק האם זו עלילה שמישהו מהאופוזיציה "בישל", כי בעידן הפייק-ניוז הכל אפשרי. אבל פה היתה המלצה של המשטרה, שהיא לא פוליטית, והיתה מסקנה של הפרקליטות, שגם היא לא פוליטית. וזו אותה פרקליטות שהגישה כתב אישום נגד אולמרט והובילה אותו לכלא. ואם גם היועץ המשפטי לממשלה, שהוא ממש לא איש שמאל ולא אדם פוליטי, מגיע לאותה מסקנה, שיש עבירה של שוחד, אין זה ראוי שאדם כזה ימשיך בתפקידו, מבחינה ציבורית ומוסרית. מבחינת החוק, הוא חף מפשע עד שיוכח אחרת, אבל זו בעיה אם ימשיך בתפקידו.
יש תחושה, שהבחירות האחרונות נסבו בעיקר סביב נתניהו ודמותו?
צריך לזכור, שלא בחרנו כאן רק ראש ממשלה, אלא כנסת, שהיא זו שבוחרת את הממשלה. תמיד יש נושא שסביבו מתנהלת מערכת בחירות. זה כמובן גם תלוי במתמודדים, כל אחד מחפש את הנושא שנוח לו. אני לא יודע לומר עד כמה זה נכון, הציבור היה צריך להיות מספיק אינטליגנטי כדי להצביע על פי המהות, ולא על פי ההשמצות. לגביי נתניהו, זו פעם ראשונה מאז קום המדינה, שבראשה עומד אדם המעוניין שהכנסת הבאה תעצור את התהליך השיפוטי ותיתן לו חסינות. אני מסכים, שהבחירות הללו היו על גורלו האישי של נתניהו.
אתה מודאג מהשיח וההקצנה ברשתות החברתיות?
מדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת בעולם כולו, ולא רק אצלנו. בדור האחרון הטכנולוגיה מאוד התפתחה, והיא מאפשרת למתמודדים לדבר באופן ישיר עם ההמון, ללא מסננת ולעיתים בלי תיווך של עיתונאים. היום נוצרה אפשרות לנצח בלי לעבור דרך מתווכים. אפשר לבוז וללעוג לאליטות ולדבר אישית עם ההמון. מטבע הדברים, כאשר אתה מדבר עם מיליוני אמריקאים או ישראלים באמצעות הטוויטר, שמאוד מגביל את מספר המילים שאתה יכול להעביר, אין מקום לשיח מורכב ואינטליגנטי. זו פנייה בצורה חדה לבטן, ליצרים הכי נמוכים, וכך מנצחים בבחירות. לכן השיח הזה כל כך מסוכן, כי אין כאן מישהו שעורך אותו או מהווה גורם מאזן ומוריד דברים לא נאותים. מי שרוצה לומר או לכתוב דברים גסים ופוגעניים, עושה זאת בקלות באמצעות הרשתות החברתיות. כל השיח נהיה כל כך רדוד, וזו בעיה קשה לדמוקרטיה.
אפילו חברך בני בגין, שהודיע כי לא הצביע ל"ליכוד", נחשב לשמאלן?
זה עצוב. "הליכוד" היא תנועה חשובה והיסטורית, שמאבדת את דרכה ואת היושר הפנימי שלה. אף אחד מחברי הכנסת והמנהיגים של ה"ליכוד", לא קם ואומר: "עד כאן".

1
תגובות

  הרשם  
החדשות ביותר הישנות ביותר הכי הרבה הצבעות
שלח הודעה אודות
גיא

הליכוד איבד את זה ממזמן
הם מפלגה של איש אחד
מלך אחד והרבה חמורים